חולי פרקינסון סיעודיים

holding_handsמחלת פרקינסון הינה מחלה ניוונית של המוח, המתבטאת בתסמינים מוטורים ולא-מוטורים המחמירים באופן הדרגתי עם השנים.

ההחמרה המוטורית מתבטאת בקשיים בהליכה, עד כדי שהחולים זקוקים למקל או הליכון, מרותקים לכיסא גלגלים, ובהמשך למיטה. במקביל עשוי להתפתח קושי הולך ומחמיר בתפקוד הגפיים, איטיות ונוקשות עד כדי קיפאון. עם השנים נפגעת היכולת לבצע את כל תפקודי היומיום הבסיסים (ADL) והחולים הופכים להיות תלויים בזולת.

כך, למשל, חולי פרקינסון מתקשים לקום ולשבת בכוחות עצמם, במיוחד כאשר מדובר במעבר מכורסה או מיטה נמוכה. חולי פרקינסון מתקשים בניידות עצמאית ולרוב נזקקים להשגחה צמודה או לתמיכה בהליכה, גם כאשר נעזרים באביזרים כגון מקל או הליכון. בנוסף קיימת סכנה מוגברת לנפילות (עם ובלי עזרים/השגחה). עוד מתקשים חולי פרקינסון בהלבשה ורחצה. חולי פרקינסון הסובלים מרעד או קיפאון זקוקים לעיתים גם לעזרה באכילה ושתיית נוזלים, לרוב נעזרים בקש או באביזרים שהותאמו להם באופן אישי, וסובלים לעיתים מסביבה מלוכלכת בשל מזון או משקה שנשפך.

רוב הסימפטומים המוטורים של חולי פרקינסון מגיבים היטב לטיפול התרופתי בתחילת הטיפול. עם זאת, ככל שעובר הזמן התגובה לטיפול התרופתי הולכת ודועכת. הירידה בתגובה לטיפול מתבטאת בתנודתיות (פלוקטואציות) בתגובה לטיפול התרופתי, כך שהתגובה לטיפול אינה רציפה, ובמהלך היום, ישנן שעות בהן הטיפול משפיע לטובה (מצב המכונה "ON") ושעות בהן אינו משפיע כלל (מצב המכונה "OFF"). סיבוך זה לרוב מופיע כבר בשנים הראשונות לנטילת הטיפול התרופתי. עם הזמן, גם שכשהתרופות משפיעות (והחולה במצב ON) הן משפיעות פחות טוב, וזמני חוסר התגובה לטיפול התרופתי (OFF) מתארכים אף לכדי רוב שעות היום. לא תמיד ניתן לצפות מראש את זמני חוסר התגובה (OFF), והם יכולים להיות בלתי צפויים וממושכים יותר מהרגיל. על כן, גם אם חולה פרקינסון יקפיד ליטול תרופות בזמן, הוא עשוי להיקלע בכל זאת למצבי OFF באופן פתאומי. מכאן גם נובע חששם של חולי פרקינסון רבים לצאת מביתם שמא יקלעו למצב OFF וימצאו עצמם חסרי אונים כשהם ברחוב או במקום ציבורי.

הסימנים הלא-מוטורים של חולי פרקינסון מתבטאים בקשיים קוגניטיביים המחמירים עד כדי דמנציה (שטיון), דיכאון, חרדות, אפתיה, הזיות, מחשבות שווא, כאב, הפרעות שינה והפרעות אוטונומיות. ההפרעות האוטונומיות כוללות בין היתר: דחיפות ותכיפות במתן שתן ובהמשך אי-שליטה על סוגר השתן, עצירות וקושי בשליטה במתן צואה, סחרחורת וחוסר שיווי משקל במעברים (מעבר ממצב של שכיבה לישיבה ומישיבה לעמידה).

5חולי פרקינסון רבים זכאים לתגמולי ביטוח סיעוד בשל מצבם התפקודי ו/או הקוגניטיבי, שהינו פועל יוצא של המחלה כאמור. למרבה הצער, חולי פרקינסון רבים הפונים למימוש זכויותיהם בחברת הביטוח נדחים, בטענה כי מצבם אינו עולה כדי מצב סיעודי כמוגדר בפוליסה.

הנה כמה דוגמאות לטענות נפוצות של חברות הביטוח כלפי חולי פרקינסון סיעודיים:

משה מסוגל ללבוש חולצה, תחתונים ומכנסיים אך אינו מסוגל לגרוב גרביים ולנעול נעליים. ברור כי משה אינו יכול להשלים לבדו את פעולת ההלבשה באופן עצמאי. ולמרות זאת טענה נגדו חברת הביטוח כי הוא אינו סיעודי בפעולת ההלבשה, כיוון שהוא מבצע את מרבית הפעולה באופן עצמאי.

ראובן מסוגל לעבור משכיבה לישיבה במיטתו בכוחות עצמו, אך אינו מסוגל לקום מספה לעמידה ובחזרה. גם ביחס לראובן טענה חברת הביטוח, כי הוא מסוגל לבצע בעצמו למעלה מ-50% מפעולת המעברים, ועל כן אינו נחשב סיעודי בפעולת המעברים.

חבצלת נבדקה על ידי רופא מטעם חברת הביטוח, אשר התרשם כי היא סיעודית. הרופא כתב כי חבצלת זקוקה לעזרה בהליכה, מעברים, הלבשה ורחצה. למחרת נצפתה וצולמה חבצלת על ידי חוקרי חברת הביטוח מחוץ לביתה כשהיא הולכת ומתיישבת על ספסל בכוחות עצמה. עוד צולמה מרימה את ידיה אל מעל לראשה לגרש זבוב שהפריע לה. חברת הביטוח טענה כי חבצלת ניסתה לרמות כשהציגה לרופא מצג שונה לגמרי מזה שנצפתה מבצעת על ידי החוקר. חברת הביטוח התעלמה מהעובדה שחבצלת נצפתה על ידי החוקר שהיתה במצב ON תחת השפעת הטיפול התרופתי, אך כשבדק אותה הרופא היא היתה במצב OFF.

טענות כאלו הן כמובן אבסורד, אך לצערנו מבוטחים רבים נופלים בפח. על כן, אין לוותר ויש לעמוד על כל זכויותיכם כמבוטחים מול חברת הביטוח. בכל המקרים האמורים, בסופו של דבר שולמו תגמולי הביטוח למבוטחים.

עורך דין סיעוד עומד לרשותכם בכל שאלה בנוגע לתביעות ביטוח סיעודי, בטלפון 050-8766822 או במייל או באמצעות טופס יצירת קשר באתר.